היום זה אנחנו

ההולכים והנשארים

הסגירה הולכת ומתקרבת והעובדים מתחילים להפנים ולהיפרד מהאולפנים, חדרי העריכה, והסביבה בה עבדו שנים. הליך בחירת העובדים שיעברו לעבוד בתאגיד השידור נחשף ומעורר מתחים פנימיים. מי יתקבל ומי ישאר בחוץ?

לצייר בית

למרות התחושות הכבדות וצל הסגירה המאיים על ראשם של העובדים, העבודה העיתונאית היומיומית ממשיכה כסדרה, בצד התארגנות למאבק ציבורי של הפגנות ודיונים בכנסת בניסיון לבלום את הסגירה

על אהבה וסולידריות

עובדי כל המגזרים מתאחדים למאבק משותף. האם בעידן של "כוכבים", חוזים אישיים, מימוש האישי, תחרות ואינטרסים כלכליים, סולידריות היא מילה גסה? חלק מהעובדים מקווים להשתלב בארגון החדש וחלק מבינים שלא יהיה להם בו מקום, מתחים פנימיים צצים על פני השטח וביקורת פנימית על הכשלים שהביאו את רשות השידור למצב בו היא נמצאת

הצצה

לא תכבו אותנו

מהו שידור ציבורי? ואיך מתמודדים עובדים עם הליך חקיקה של סגירת מקום עבודתם. ההחלטה הדרמטית לסגור את רשות השידור בעקבות ועדת לנדס, מכה את עובדי רשות השידור בהלם, דאגה, ובחששות שהם עומדים לאבד את מקום עבודתם